מזרח-מערב , קונצרט יצירות בבית היוצר

 

כרטיסים ופרטים נוספים

מזרח-מערב

קונצרט בבית היוצר, נמל תל אביב 29 בספטמבר 2024 שעה 20:00

 

אנסמבל "אל מיפתח" : משה פיינה – עוד, אורי נתנאל – צ'לו, ירין סוויד – כינור, שחר יאיר – כלי הקשה

משה פיינה: סמעאי ראסת (8 דק')
חיג'אז סול (Hijaz Soul) (4 דק')

חמישיית הנשפנים ממעלה אדומים :
עדי ליפקין – חליל, איילת פלסקו – אבוב, אבישי גריבי – קלרינט, חגי שפיצר –קרן, אביחי גריבי – בסון

מקס שטרן: Six Mosaics (10 דק')
אורי נתנאל: שם ויפת נפגשים בתל אביב (8 דק')
יובל שי-אל: Time Energy (7 דק')

רביעייה מבין הנשפנים ממעלה אדומים (אבוב, קלרינט, קרן ובסון) ותבור גוכמן (פסנתר)
אפרת גרליך: כל הבריאה בוכה (7 דק')

אילת כהן – סופראן ברט ברמן – פסנתר
ג'ורג' גרשווין: Summertime (2 דק')

עידו זהר – כינור זיו סבג – פסנתר
אפרת גרליך: וריאציות על Summertime לכינור ופסנתר (4 דק')

עידו זהר – כינור תבור גוכמן – פסנתר
זיו סבג: "פנטסיה" לכינור ופסנתר (6 דק')

זיו סבג – פסנתר
אפרת גרליך: "פנטסיה בלקנית" לפסנתר סולו (2 דק')

ברט ברמן – פסנתר

אורי נתנאל: "אלה צפונית" לפסנתר סולו (2 דק')

רביעיית דבורה : אילת כהן – סופראן, ברט ברמן – פסנתר, עודד נתנאל – כינור, אורי נתנאל – צ'לו

אורי נתנאל: "בקץ הימים" לסופראן, כינור, צ'לו ופסנתר (4 דק')
אפרת גרליך: "שירת דבורה" לסופראן, כינור, צ'לו ופסנתר (7 דק')

אילת כהן – סופראן עידו שירום – פסנתר
עידו שירום: "השירה הקוסמית" (10 דק')

התוכנית ללא הפסקה

מלחינים ויצירות

משה פיינה ואנסמבל "אל מיפתח" – משה הנו מלחין ישראלי ונגן גיטרה ועוד, המשלב  ביצירותיו השפעות מזרח ומערב - החל ממוזיקה ישראלית , דרך מוזיקת הפלמנקו שאותה למד מהגיטריסט אמנון צארום וכלה במוזיקה ערבית בה השתלם אצל המאסטרו – זיו יחזקאל בבית הספר למוזיקה מזרחית מסורתית אלשייך. חוברים למשה באנסמבל "אל מיפתח" : אורי נתנאל (צ'לו), ירין סוויד (כינור) ושחר יאיר (כלי הקשה). פירוש שם האנסמבל בעברית הנו – 'המפתח' – ומרמז על היכולת הגלומה במוזיקה לפתוח את לבבות השומעים ולגשר בין תרבויות ועמים.

"סמעאי" במקאם ראסט – הסמעאי הינה סוגה מוזיקלית ערבית קלאסית המנוגנת במקצב 10/8.  היצירה לוקחת את המאזין למסע מוזיקלי בו כל חלק מדגיש הקשרים  תחושתיים ורגשיים שונים הנובעים  מהמפגש של מקאם ראסט  - שהינו מקאם בעל אופי ערבי בולט ומשלב נגינת רבעי טונים – יחד עם מודוסים וסולמות מערביים באופיים (פריגי, מינור הרמוני ועוד).

Hijaz Soul – דרך היצירה הכתובה ב'מקאם הערבי הכי מערבי שישנו' – הלא הוא חיג'אז ומנוגנת במשקל 'ואחדה גדולה' (מעין 8/8) - עולים ומתבטאים תחושות והלכי נפש מופנמים וכמיהה לירית, רגשות האופייניים להבעת יישות הצליל של מקאם החיג'אז בתרבות הערבית.

מקס שטרן, מלחין, מנצח, מבקר מוזיקה ומחנך הינו דמות חלוצה בחיי המוזיקליים בישראל. יצר ז'אנר עשיר של יצירות תנ"כיות הממזגות מזרח ומערב עם ניבים וז'אנרים עכשוויים המוכרים ברהיטותם ובחומם. הקלטות יצירותיו יצאו בעשרים תקליטורים. ספריו כוללים: תנ"ך ומוסיקה ותהילים ומוסיקה (הוצאת כתב); נאום המלאכים (כתב); ואמנות מבקר המוזיקה (NOVA).

שישה פסיפסים לחמישיית כלי נשיפה מעץ – שש המיניאטורות הללו יוצרות פסיפס אתני המבוסס על מנגינות ספרדיות-מזרחיות ואירופאיות-חסידיות. קטעים ניאו-ארכאיים אלו, אשר מנוגנים לעתים קרובות באחידות צליל (אוניסון) צבעונית, ובמרקם הטרופוני, מעוררים אווירה דמוית פולחן של חומרי המקור המקוריים. קטעי היצירה מבוססים על המקורות הבאים:

1. צפון אפריקה (ליטורגיה לימים הנוראים)   /   2. מרוקו (מנגינה לימודית)  / 3. איטליה (פיוט ליטורגי)  /

4. ירושלמי-ספרדי (שירת שמחה)  /  5. מזרח אירופה-חסידי (ליטורגיה)  / 6. טוניס (שירת הים)

אורי נתנאל, מלחין וצ'לן. בין מוריו היו פרופ' צבי אבני, פרופ' יצחק סדאי ופרופ' לאון שידלובסקי בקומפוזיציה, ופרופ' שמואל מגן בצ'לו. סיים שתי שנות התמחות במוסיקה ערבית אצל זיו יחזקאל ב"אלשיך - מרכז למוסיקה מסורתית" וימשיך את לימודיו בתחום זה. בין יצירותיו המושמעות ביותר 'תהלים ק"ו', 'ברך עלינו', 'נוף מדבר' ו"קדיש" לכינור ואנסמבל מיתרים, אשר הושמעה בנגינת הכנר הצ'כי תומס טולאצ'ק בתל אביב ובקונסרבטוריון בטביליסי ובנגינת אחיו הכנר עודד נתנאל באולם הנרי קראון בירושלים.

"שם ויפת נפגשים בתל אביב" לחמישיית כל נשיפה הינה יצירה המשלבת דרכי פיתוח מוסיקליות של מסורת המוסיקה האירופית ובכלל זה מינימליזם ושל מסורת המוסיקה הערבית (המוטיב הפותח הוא במקאם חיג'אז), ובה מופיע גם מוטיב של קריאת ציפור בת"א. בסיום המרקם נעשה הטרופוני (מכיל את המלודיה כפי שהושמעה בפתיחה בו זמנית עם וריאציות קישוטיות עליה).

"אלה צפונית" לפסנתר סולו היא מיניאטורה תוכניתית בהשראת ציורים ושיר של ורדה ברגר. גיבורת השיר היא עץ אלה עתיקה בת 300 שנה, שנעקרה ונשתלה מחדש באגמון החולה בינואר 2008. היא לא הצליחה להקלט מחדש. להלן השורות הפותחות את השיר: רְאִיתִיך / בְּיוֹם חֹרֶף קַר, נִמְהָר / אֵלָה עֲבוֹתָה / רַבַּת שָׁנִים וְיוֹפִי, / פְּלִיטַת אַסְפַלְט שָׁחוֹר. / אֵלָה יְשִׁישָׁה.

"בקץ הימים" לסופראן, כינור, צ'לו ופסנתר הוא השיר המסיים את המחזור "שירים על הסף" למלים מאת יחיאל חזק מספרו "שירים על הסף". תדפיס הכולל את 7 שירי המחזור חולק לבאים. "בקץ הימים" נמצא בסופו.

יובל שי-אל (נ' 1963) מלחין ישראלי, פסנתרן ג'אז, זמר מקהלה ופיזיקאי. סגנונו המוסיקאלי מהווה סינתזה ישראלית מקורית של טכניקות הלחנה אומנותית קלאסית עם השפעות ג'אז ומוסיקה עממית. מאז 1983 כתב עשרות יצירות קוליות ואינסטרומנטליות להרכבים קאמריים ותזמורות סימפוניות. יצירותיו זכו לביצועים ע"י אנסמבלים ישראלים מובילים , כגון 'מוסיקה נובה', הסדרה הקאמרית של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, אנסמבל מיתר, אנסמבל מודאליוס, אנסמבל זמרי מורן, 'קולות הרנסנס תל-אביב', ועוד, שודרו ברדיו, והוקלטו לתקליטורים. הוא בעל תואר מאסטר בקומפוזיציה מאוניברסיטת בוסטון ותואר דוקטור במטאורולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. מוריו העיקריים לקומפוזיציה היו צבי הרי נדל, לוקאס פוס וצ'ארלס פאסל.

חמישיית כלי העץ Time Energy בשלושה פרקים קצרים נכתבה בהזמנת תאודור אנטוניאו, המלחין והמנצח היווני הדגול, עבור Boston University New Music Ensemble שביצע אותה לראשונה ב-1992. היה לי זמן מועט לסיים את היצירה, ובמהלך תקופה אינטנסיבית זו נזכרתי בעיקרון אי-הוודאות של הייזנברג, לפיו אנרגיות גבוהות מרוכזות בפרקי זמן קצרים מאוד, ומכאן הגיע השם "אנרגיית הזמן". שלושת הפרקים כתובים בשפות מוזיקליות שונות: הראשון, Moderato con fuoco (מתון בלהט), בטכניקה דודקפונית חופשית; השני, איטי ולירי, בנוי כאוסטינטו על צליל דו עם הרמוניות מודאליות; והשלישי, רונדו מעט תזזיתי, בטכניקה סריאלית. הערב נשמע בביצוע בכורה בארץ את שני הפרקים הראשונים בלבד.

אפרת–רחל גרליך, מלחינה ירושלמית בוגרת האקדמיה למוסיקה, למדה אצל פרופ' מרק קופיטמן, ציפי פליישר וזוהר שרון. בשנים האחרונות מרבה אפרת להציג את יצירותיה בפסטיבלים בארץ ובעולם, בהם פסטיבל ACL  בהאנוי (2016) עם 'חלום נבוכדנצר', ופסטיבל SPCMF 2018 עם יצירותיה 'פלפיטיישנס' ו- 'פנטסיה מקדונית'. יצירתה 'תרועה לירושלים החדשה' בוצעה בבכורה עולמית עם סימפונט רעננה בדצמבר 2018. יצירתה רחבת המימדים 'דניאל' לסולנים, מקהלה, תזמורת וקריין בוצעה אשתקד באולם שרובר בירושלים. בביצוע השתתפו מקהלות מהארץ ומחו"ל בניצוח מאסטרו אלי יפה. במאי 2024 זכו יצירותיה 'שירת דבורה' ו- 'פנטסיה קונצרטנטית' לביצוע במסגרת קונצרט 'משואה לתקומה' אותו יזמה.

כל הבריאה בוכה נכתבה בחורף 2016-2017 בו חשתי שסוף העולם קרב וכתבתי יצירות דכאוניות כמו 'תפילת הלב', 'דפיקות הלב' ועוד. היצירה מבוססת על פסוק מאגרת אל הרומיים ח': "כִּי יָדַעְנוּ אֲשֶׁר הַבְּרִיאָה כֻלָּהּ תֵּאָנַח וְתָחִיל עַד־הֵנָּה". היצירה כתובה לרביעית כלי נשיפה מעץ ולפסנתר. בכוונה השמטתי את החליל, כי רציתי צליל כהה יותר. היצירה מושפעת במידה רבה על הרביעיה לסוף הזמן של אוליביה מסיאן.

Summertime (עת קיץ) הוא השיר המוכר הפותח את האופרה פורגי ובס מאת ג'ורג' גרשווין. נשמע את השיר בביצועו המוכר כפתיחה ליצירה וריאציות על סאמר טיים אשר נכתבה ב- 2019 לבקשת זוג ידידים שוויצרים אוהבי ישראל עבור בתם. שילבתי ביצירה סגנונות רבים ומגוונים מעולם המוסיקה העממי אותו אני ואוהבת.

פנטסיה בלקנית  נכתבה בתוך עשרה ימים בסתיו 2018 ומושפעת ממקצבים שבורים המאפיינים את אזור הבלקן מחד ומוסיקה ברזילאית והפסנתרן האגדי תלוניוס מונק מאידך.

שירת דבורה נכתבה לבקשת הזמרת אילת כהן. בחרתי 8 פסוקים בלבד מתוך השירה, המתמקדים בשבח למתנדבים בעם, בדומה למה שהתרחש בתחילת המלחמה השנה. היצירה נפתחת בשקט שלפני הסערה, עם צלילים המזכירים את דבורה היושבת לשפוט בנחת תחת התומר, ומתעצמת בהדרגה עד לשיאה: "המתנדבים בעם ברכו ה'." היצירה הושמעה לראשונה בערב "משואה לתקומה" בתיאטרון ירושלים.

 

זיו סבג, מלחין ופסנתרן, החל את לימודי הפסנתר באופן לא שגרתי בגיל 20, כעבור 3 שנים התקבל לאקדמיה למוסיקה, שם עשה תואר ראשון בחינוך מוסיקלי ותואר שני במסלול של ביצוע קלאסי. בשנה האחרונה החל זיו לחבר מוסיקה וכבר הספיק לכתוב מספר יצירות ומספר עיבודים למקהלה אשר אחד מהם אף בוצע והוקלט בהקלטה מקצועית.

"פנטסיה" לכינור ופסנתר משקפת ומבטאת מחווה וגעגוע למוסיקה הרומנטית של המאה ה 19, אבל עם מבט מההווה. ביצירה הזאת, לשני הכלים יש תפקיד סולני העומד גם בזכות עצמו, ומצד שני ישנם מקומות בהם שני הכלים משלימים ומגבים זה את זה.

עידו שירום מבטא סגנון אישי המשלב השפעות חזקות מבאך, מינימליזם אמריקני (פיליפ גלאס, סטיב רייך), ומזרח אירופי (ארבו פרת), לצד רוק אלטרנטיבי (U2, Radiohead). סגנונו מתאפיין בתמציתיות, שלמות טכנית והבעה שמיימית עם עוצמות קוסמיות. יצירותיו, בהן קונצ'רטו לסקסופון סופרן ומיתרים שזכה בפרס קהל בפסטיבל "צלילים במדבר" 2009, הושמעו בפסטיבלים מרכזיים כמו חג המוסיקה הישראלית, ובתחנות רדיו בארץ ובעולם.

השירה הקוסמית היא יצירה פוסט-מינימליסטית טונאלית המושפעת מרוק אלטרנטיבי. הפרק הראשון מבטא את אפלת היקום ומשל לטבח 7 באוקטובר, עם זעקת הזמרת לעזרה שלא הגיעה. הפרק השני מואר יותר, מתאר את תנועת הבריאה המתמשכת ומסתיים בעוצמה מונומנטלית המייצגת את יופיו של הטבע מול הסבל האנושי.

אומנים, לפי סדר התוכנייה

חמישיית הנשפנים ממעלה אדומים, בהדרכת אלון בור: שירה גריבי – חליל, איילת פלסקו – אבוב, אבישי גריבי – קלרינט, חגי שפיצר – קרן, אביחי גריבי – בסון. הרכב חמישיית כלי עץ צעיר ומבטיח של נגנים מצטיינים מקונסרבטוריון מעלה אדומים בהנהלת פרופ' בנימין שפירא. היום נשמע את עדי ליפקין שניאותה להחליף את שירה גריבי בחליל עקב פציעתה של שירה. נציין את תרומתה של שירה הן בחזרות שהשתתפה בהן והן בחזרות שעדי השתתפה בהן ונאחל לה החלמה מהירה.

תבור גוכמן, פסנתרן, נולד בישראל. ב-2013 סיים את לימודיו לתואר ראשון באקדמיה למוסיקה באוניברסיטת תל אביב במגמת ביצוע אצל פרופ' מיכאל בוגוסלבסקי ופרופ' עמנואל קרסובסקי.  השתתף בכיתות אמן בהנחיית יורה מרגוליס, צ'ארלס ספנסר ואחרים. כיום הוא מורה לפסנתר, מלחין ומעבד, ומופיע בקונצרטים ברחבי הארץ כסולן, בהרכבים קאמריים, כמלווה זמרים, נגנים ומקהלות, וכזמר במקהלת אודיאנה.

אילת כהן, זמרת סופראן קלאסית וישראלית. נולדה בירושלים, את לימודי התואר השני השלימה אצל ג'ין רנדולף בקונסרבטוריון של סן פרנסיסקו. הופיעה כסולנית בתפקידים ראשיים עם האופרה הישראלית החדשה, האופרה של ברקלי, אופרה הכיס של סן פרנסיסקו, וריזמו אופרה קליפורניה, פסטיבל האופרה של רומא ועוד. הופיעה עם התזמורות החשובות בארץ: תזמורת ראשון לציון, תזמורת הקאמרטה ירושלים, הסינפונייטה הישראלית באר שבע ועוד. זכתה בפרסים רבים ומקומות נכבדים בתחרויות בינלאומיות ויזמה הפקות כגון העלאת האופרה "יומנה של אנה פרנק"  של גריגורי פריד בעברית בתרגום דויד זבה.

ברט ברמן (1938, הולנד), פסנתרן, למד באקדמיה למוסיקה של אמסטרדם ולימד בזו של רוטרדם, עד שעלה ארצה ב-1978. שימש נגן פסנתר וצ'מבלו בסינפונייטה הישראלית ועורך ראשי במכון למוסיקה ישראלית. ייסד את האנסמבלים דואו באר שבע ודואו 4. כיום, הוא חבר בקבוצות ברוקאמרי ואוקטופוס, בנוסף לפעילות סולנית או עם זמרים כגון אילת כהן. ברט ברמן השתתף בפסטיבל הולנד, בפסטיבל ישראל ופעמיים בימי המוסיקה בכפר בלום. לאחרונה, שני תקליטורים בנגינתו מיצירות שוברט עלו ל- YOUTUBE.

עידו זהר, כנר, מלחין, ומחנך מירושלים. מתמחה במגוון סגנונות מוסיקליים. כאומן מתמקד עידו באלתור, אינטראקציה אנושית, ובחיפוש מתמיד אחר צלילים חדשים.

עודד נתנאל, כנר וויולן, מופיע ומקליט בארץ ובחו"ל בהרכבים שונים במגוון סגנונות (קלאסי, אפרו-קובני, יווני, רוק, ועוד), מלמד ומרצה, וכן פיתח את שיטת Coaching Musical – מנטורינג לנגנים בכל הכלים, לפריצת מחסומים בנגינה ,ולמימוש הפוטנציאל האישי בנגינה. בוגר התכנית לקידום מוזיקאים צעירים של המרכז למוזיקה "משכנות שאננים", תואר ראשון בהצטיינות מהאקדמיה למוזיקה בתל אביב (בשילוב עם מדעי המחשב), ותואר שני מאוניברסיטת ניו-יורק.

 

 

הפקת הקונצרט ועריכה ראשית: אורי נתנאל    עריכת תוכנייה מודפסת: יובל שי-אל

הקונצרט מוקלט ומצולם. אנא שימרו על שקט בזמן הנגינה, ומוזמנים לעקוב אחר דפי הבית של המלחינים להתעדכנויות נוספות.